פחד מאינטימיות – האם אנחנו זוג או צוות

נורית ומשה (שמות בדויים) הגיעו אלי כועסים, מאוכזבים וכואבים, זוג אנשים החולקים בשלושה עשורי השנים האחרונות בית, 4 ילדים וכלב.

כשהכירו נמשכו אחד לשני: היא – בגלל היותם דומים כי שניהם באו מבתים ייקים, והוא -משום שנמשך אליה: "בגלל הכימיה"….

כל אחד מבני הזוג קיווה להביא מזור לכאב האישי אותו נשא מבית הוריו ואותו קיווה לשכוח בתוך החיים הנפלאים שיבנו יחדיו.

הרקע לפחד מאינטימיות רגשית

משה שכל את אימו בהיותו בן 9. בעצם מאז היותו בן 3 לא היתה לו אמא. אימו חלתה בסרטן ונאבקה במחלה, ומשה נאלץ "לגדל את עצמו" .עם נישואיו השניים של אביו קיבל אמנם"אמא" חדשה, אך לבד מדאגה לצרכיו הפיזיים לא זכה לקבל ממנה דבר. הוא גדל להיות אדם שכמה לקשר חם ומחבק אך בעצם לא ממש מבין על בשרו את משמעות המושג אינטימיות הוא לא חווה אינטימיות בקשר עם מישהו מהמבוגרים שגידלו אותו….

נורית גדלה בבית נורמטיבי לכאורה. בהיותה הבת היחידה בבית והאחות הבוגרת לשני אחיה הצעירים ממנה היתה חשופה להתעללות מינית מצד אביה. האב דרש במפגיע כי הדלת במקלחת תשאר תמיד פתוחה, דאג לשלוח מבטים חודרניים לעבר גופה שהפך מגוף של ילדה לגוף של אישה, חייב אותה לדווח לו על כל מעשיה, לספר לו עם מי נפגשה ומה חוותה…היא גידלה עצמה להיות אשה שנרתעת מחשיפה עצמית, קנאית לפרטיותה, אינה משתפת בתחושותיה וחוויותיה אף אחד, שומרת המון לעצמה ומתנהלת בעולם בחשש נורא שמא תפגע ותחוש מושפלת ובודדה כאשר עולמה הפנימי, הפרטי ייחשף.

שנים רבות הם תפקדו כצוות לענין: בנו בית וקריירות מפוארות, גידלו 4 ילדים מוצלחים , נסעו ובילו,שיפצו את הבית, טיפלו בהוריהם המזדקנים, למדו והשלימו את השכלתם, ארחו חברים ונהנו ממנעמי החיים.

הצורך באינטימיות רגשית

ככל שנורית התחזקה נפשית , התבגרה והתפתחה מקצועית ואישית ,קטן הפחד שלה מחשיפה וגבר הצורך שלה בזוגיות אינטימית מחבקת ומלטפת. משה לא השכיל להבין למה היא זקוקה והמשיך בתפקוד המצוין שלו בצוות הזה שבנו.

עד שיום אחד אזרה אומץ ושיתפה אותו במחשבותיה הכמוסות וברגשותיה העמוקים. משה כדרכו הקשיב , נתן לה להבין שהוא איתה, היא חשה מאושרת שהנה יכולה להפתח בפני בן הזוג שלה, חשה הקלה מעצם השיתוף וההתחלקות במעמסה הרגשית.

ואז, ערב אחד כשישבו עם חברים ושתו קצת, ובהיותו מבוסם מעט, בלי להרגיש ולא מתוך רצון חלילה לפגוע, סיפר לחברים את מה ששמע ממנה , פתח בפניהם את מחשבותיה ורגשותיה הכמוסים.

מאז נורית חשה שאינה מסוגלת להתקרב אליו, היא עברה לישון בחדר אחר, חייהם מתנהלים במקביל והקשר ביניהם מצטמצם לדיון בניהול השוטף של הבית- כאמור הם "צוות לעניין"…הבעיות בזוגיות בינהם החריפו.

בחדר הטיפול נורית כואבת ומשה לא מבין ממנה נפגעה, הוא לא מסוגל להבין את משמעות החשיפה האישית עבורה ובעיקר לא יכול להתייחס לשיתופו את החברים כאל בגידה בה..

היא משתגעת מחוסר היכולת שלו להשאר רק איתה בחוויתה האישית שבה שיתפה אותו..היא חווה אותו כמי שאינו מסוגל ממש להבין אותה…

במהלך הטיפול כאשר היא תבין ותקבל שרגישותה לסיפור שסיפר לחברים גבוהה כל כך משום הכאב שנטבע בתוכה כתוצאה מהחודרנות והמציצנות שחוותה מאביה, ואין הוא , בעלה, מתכוון לפגוע בה…רק כאשר תצליח לשים את הכאב מאחוריה וללמוד ליהנות משיתופו של בעלה בחוויותיה הפנימיות..רק אז תצליח היא להתקרב אליו..

כאשר משה יבין שמשמעותה של חוויה של אינטימיות אמיתית היא בבלעדיות הנשמרת בין בני הזוג החווים אותה ויצליח לחוות את תחושת האינטימיות הזו עם זוגתו, רק אז יצליח הוא באמת להתקרב אליה, ואז יוכלו השניים שהם ממש צוות לענין להפוך לבני זוג אוהבים….

כשאנחנו שומעים על טראומות ילדות חמורות כגון התעללות גופנית מינית או נפשית אנחנו מבינים כי אנשים שעבורם היתה זו המציאות הטראגית של ילדותם יפתחו ציפיות סמויות בחיי הנישואין שלהם. גם אלו שהתמזל מזלם וגדלו בסביבה בטוחה וחמה, בכל זאת נושאים בנפשם צלקות נסתרות המשפיעות על בחירתם הזוגית.

עבודה טיפולית מאפשרת הרחבת המודעות להתנהלות האישית והזוגית ובונה אפשרות לחיים זוגיים מודעים. חיים זוגיים מודעים מאופיינים בעידוד הצמיחה הרוחנית והנפשית,יש בהם פחות פחד משינוי, מתאפשרת בהם למידה כיצד לאהוב וכך הופכים החיים בזוג למשהו בונה ומספק, הדבר חשוב במיוחד לאור העובדה שאנחנו חיים רק פעם אחת….

נכתב ע"י אירית גיל לב M.S.W

עובדת סוציאלית קלינית www.gillev.co.il

מטפלת זוגית במרכז מפנה www.mifne.co.il