אימון וטיפול ומה שביניהם

אנשים החווים קשיים בחייהם ומחליטים לפנות לקבל עזרה, מתלבטים פעמים רבות בין פניה למאמן לבין פניה לפסיכולוג או לעובד סוציאלי .

דעה קדומה רווחת היא שמאמן הוא יותר מעשי ונחרץ בייעוץ שהוא נותן ואיש טיפול יותר מקשיב, מהנהן ואומר אההה….

נראה לי שבמקרים מסוימים בהם נדרש ייעוץ עסקי הפניה למאמן עסקי היא מצוינת. יש לי קושי ניכר עם פניה לאימון אישי, בהמשך אביע את נימוקי ונסיוני המעשי לאישוש חשיבתי זו.

לפני כשבוע הגיע לחדר הטיפולים שלי גבר כבן 35, עובד סוציאלי במקצועו. קשייו נסובים סביב קושי ביצירת קשרים חברתיים, הוא מתלבט בקשר לזוגיות או אולי הורות יחידנית. בתחומי חייו האחרים- מתפקד נפלא!הוא עובד ומתפרנס, רץ בחבורת הריצה של מקום עבודתו, משתתף בחבורת זמר וחי חיים מלאים לדבריו.

הוא הגיע לטיפול לאחר שהמאמן אליו פנה שאל אותו "שאלות רבות, כמעט התפרקתי בנסיון לענות עליהן, השאלות היו חודרניות ומאיימות."

זה לא המקרה הראשון שבו אני נתקלת ב"נפגעי אימון". מטופלת אחרת שלי הסובלת מחרדות ניסתה להעזר באימון להתגבר על דברים מהם היא נמנעת בגלל חרדותיה, היא הגיעה לטיפולי במצב גרוע יותר ממה שהיתה בו לפני פנייתה לאימון.

תהליך ההכשרה של מטפלים (פסיכולוגים ועובדים סוציאליים) הוא ארוך שנים. בתהליך זה מקבל כל מטפל הדרכה ולומד להיות מודע לעצמו ולתגובותיו, וכל זאת על מנת להיות מסוגל לבטא אמפטיה וקבלה, כדי שיהיה מסוגל באמת להבין מה קורה לאדם היושב מולו ולמצוא את הדרך לעזור לו. חוץ מכל הנ"ל כל מטפל רוכש במשך שנות הכשרה רבות מידע מקצועי נרחב אודות אנשים, בעיותיהם, אופן התנהלותם, משמעות המושג עזרה ועוד ועוד.

הכשרת מאמנים שונה וקצרה. יכול מאוד להיות שחלקם, מתוקף מבנה אישיותם, יכולים לעזור לאנשים לגדול ולצמוח- נראה לי שרק אנשים עם כוחות אגו תקינים וחזקים יכולים להפיק תועלת מאימון. הבעיה היא שמאמנים לא אומנו להכיר מצוקות, להעריכן ולטפל בהן כראוי. אי היכולת לאבחן מצוקות יכולה להביא מאמנים להזיק למתאמנים שלהם.

העזרה המקצועית הניתנת ע"י אנשי טיפול מגובה ברובה במחקר ארוך שנים. אין הוכחות מחקריות על התועלת שבאימון, למיטב ידיעתי.

כאשר בודקים במחקר מה הכי משפיע על הצלחת טיפול פסיכותרפויטי מגלים כי מידת האיכפתיות שהמטופל חש שיש למטפל כלפיו היא הפרמטר המשפיע ביותר. למאמנים רבים בודאי  יש את היכולת האישיותית לבטא איכפתיות כלפי המתאמנים שלהם, אך גם אין ספק שהשוואת יכולות העזרה של אדם שעבר קורס של 3 חודשים לעומת אדם שלמד באוניברסיטה 5 שנים ועבר התמחות של 3 שנים נוספות תוך קבלת הדרכה כל הזמן- שמה את המטפל כבר סמכא לאיבחון ולטיפול בבעיות מורכבות יותר מהמאמן.

לסיכום, חשוב לזכור כי אין תחליף לידע מקצועי וניסיון טיפולי שנתמכים ומגובים במחקר מדעי והדרכה.